R. Yosef ibn Kaspi Second Commentary Mishlei 30 – ר' יוסף אבן כספי פירוש שני משלי ל‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) דִּבְרֵ֤י׀ אָג֥וּר בִּן⁠־יָקֶ֗ה הַמַּ֫שָּׂ֥א נְאֻ֣ם הַ֭גֶּבֶר לְאִיתִיאֵ֑ל לְאִ֖יתִיאֵ֣ל וְאֻכָֽל׃ (ב) כִּ֤י בַ֣עַר אָנֹכִ֣י מֵאִ֑ישׁ וְלֹֽא⁠־בִינַ֖ת אָדָ֣ם לִֽי׃ (ג) וְלֹֽא⁠־לָמַ֥דְתִּי חׇכְמָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים אֵדָֽע׃ (ד) מִ֤י עָלָֽה⁠־שָׁמַ֨יִם׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף⁠־ר֨וּחַ׀ בְּחׇפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר⁠־מַ֨יִם׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל⁠־אַפְסֵי⁠־אָ֑רֶץ מַה⁠־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה⁠־שֶּׁם⁠־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע׃ (ה) כׇּל⁠־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא^א לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ (ו) אַל⁠־תּ֥וֹסְףְּ עַל⁠־דְּבָרָ֑יו פֶּן⁠־יוֹכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ׃ (ז) שְׁ֭תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל⁠־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃ (ח) שָׁ֤וְא׀ וּֽדְבַר⁠־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל⁠־תִּֽתֶּן⁠־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ (ט) פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְ֫הֹוָ֥הי֫״י֥^ב וּפֶֽן⁠־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃ (י) אַל⁠־תַּלְשֵׁ֣ן עֶ֭בֶד אֶל⁠־אֲדֹנָ֑ו פֶּֽן⁠־יְקַלֶּלְךָ֥ וְאָשָֽׁמְתָּ׃ (יא) דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל וְאֶת⁠־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃ (יב) דּ֭וֹר טָה֣וֹר בְּעֵינָ֑יו וּ֝מִצֹּאָת֗וֹ לֹ֣א רֻחָֽץ׃ (יג) דּ֭וֹר מָה⁠־רָמ֣וּ עֵינָ֑יו וְ֝עַפְעַפָּ֗יו יִנָּשֵֽׂאוּ׃ (יד) דּ֤וֹר׀ חֲרָב֣וֹת שִׁנָּיו֮ וּֽמַאֲכָל֢וֹת מְֽתַלְּעֹ֫תָ֥יו לֶאֱכֹ֣ל עֲנִיִּ֣ים מֵאֶ֑רֶץ וְ֝אֶבְיוֹנִ֗ים מֵאָדָֽם׃ (טו) לַ֥עֲלוּקָ֨ה׀ שְׁתֵּ֥י בָנוֹת֮ הַ֤ב׀ ^גהַ֥֫ב^ד שָׁל֣וֹשׁ הֵ֭נָּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה אַ֝רְבַּ֗ע לֹא⁠־אָ֥מְרוּ הֽוֹן׃ (טז) שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא⁠־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא⁠־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ (יז) עַ֤יִן׀ תִּ֥לְעַ֣ג^ה לְאָב֮ וְתָבֻ֢ז לִֽיקְּהַ֫ת⁠־אֵ֥ם^ו יִקְּר֥וּהָ עֹֽרְבֵי⁠־נַ֑חַל וְֽיֹאכְל֥וּהָ בְנֵי⁠־נָֽשֶׁר׃ (יח) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי [וְ֝אַרְבָּעָ֗ה] (וארבע) לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃ (יט) דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י⁠־צ֥וּר^ז דֶּרֶךְ⁠־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב⁠־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ (כ) כֵּ֤ן׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹא⁠־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן׃ (כא) תַּ֣חַת שָׁ֭לוֹשׁ רָ֣גְזָה אֶ֑רֶץ וְתַ֥חַת אַ֝רְבַּ֗ע לֹא⁠־תוּכַ֥ל שְׂאֵֽת׃ (כב) תַּֽחַת⁠־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע⁠־לָֽחֶם׃ (כג) תַּ֣חַת שְׂ֭נוּאָה כִּ֣י תִבָּעֵ֑ל וְ֝שִׁפְחָ֗ה כִּֽי⁠־תִירַ֥שׁ גְּבִרְתָּֽהּ׃ (כד) אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי⁠־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃ (כה) הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא⁠־עָ֑ז וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃ (כו) שְׁ֭פַנִּים עַ֣ם לֹא⁠־עָצ֑וּם וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃ (כז) מֶ֭לֶךְ אֵ֣ין לָאַרְבֶּ֑ה וַיֵּצֵ֖א חֹצֵ֣ץ כֻּלּֽוֹ׃ (כח) שְׂ֭מָמִית בְּיָדַ֣יִם תְּתַפֵּ֑שׂ וְ֝הִ֗יא בְּהֵ֣יכְלֵי מֶֽלֶךְ׃ (כט) שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃ (ל) לַ֭יִשׁ גִּבּ֣וֹר בַּבְּהֵמָ֑ה וְלֹא⁠־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי⁠־כֹֽל׃ (לא) זַרְזִ֣יר מׇתְנַ֣יִם אוֹ⁠־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃ (לב) אִם⁠־נָבַ֥לְתָּ בְהִתְנַשֵּׂ֑א וְאִם⁠־זַ֝מּ֗וֹתָ יָ֣ד לְפֶֽה׃ (לג) כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ⁠־אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

^ב יְ֫הֹוָ֥הי֫״י֥ =שיטת-א (סימן העולה באות יו״ד של שם הוי״ה)
• א!=יְה֫וָ֥הי״י֥ (מקום ה״עולה״ באות ה״א שלא כשיטתו)

^ג הַ֤ב׀ =מ״ש (אות בי״ת קטנה) ובדפוסים וקורן
• א,ל=הַ֤ב (בי״ת רגילה)

^ד הַ֥֫ב א=הַ֥ב (השמטת סימן העולה)

^ה תִּ֥לְעַ֣ג א=תִּ֥לֲעַ֣ג (חטף)

^ו לִֽיקְּהַ֫ת⁠־אֵ֥ם =א (במקף); לגבי ניקוד האות למ״ד בחיריק ולא בשווא, ראו ייבין, כתר, ה.1 (עמ׳ 60) וייבין, מסורה, 392.
• ל=לִֽיקֲּהַ֫ת⁠־אֵ֥ם (חטף)
• דפוסים=לִֽיקְּהַ֫ת אֵ֥ם (אין מקף)

^ז עֲלֵ֫י⁠־צ֥וּר =א (במקף)
• דפוסים=עֲלֵ֫י צ֥וּר

E/ע

הערותNotes

(א) דברי אגור בן יקה המשא אשר וג׳ – הנה זה כטעם דברי קהלת בן דוד (קהלת א׳:א׳), כי דרך החכמים לכנות שמם מצד תארם, וכן שלמה כנה עצמו, בקהלת, לפי שנקהלה החכמה בו, ומזה הטעם: אגור, כי הוא תאר כמו אדום, וכנה שם דוד אביו יקה המשא, כי יקה מטעם: ולו יקהת עמים (בראשית מ״ט:י׳). שטעמו משמעת עמים. והמשא, הוא נבואה כי רוח י״י דבר בו,⁠¹ והיה נביא מאחד מחלקי הנבואה, וטעם: יקה המשא, כטעם: שומע אמרי אל (במדבר כ״ד:ד׳).
נאם הגבר לאיתיאל, לאיתיאל ואֻכל – הנה אלו שלשה תארים מכונה בם שלמה, כי אֻכל תאר ושם נגזר, כמו לאתיאל, ונאמר שני פעמים לחזוק, וטעם זה כטעם: שרית עם אלהים ותוכל (בראשית ל״ב:כ״ט) כי שלמה נלאה בטרחו בעיון בפעלות האל בטבע וביתר החכמות העמוקות והשיגם, כמו שכתוב עליו: ויחכם מכל אדם (מלכים א ה׳:י״א) ועם, היותו בזאת המדרגה, ואמר עוד: (ב) כי בער אנכי מאיש – כלומר, מכיר אני בעצמי בהביטי אל מה שלמעלה ממני, כי לא די לי שאני בער נעור ורק בהקש אל השכלים הנפרדים, אבל אני בער וחסר בהקש אל תכלית שכל האנושי, וזה התכלית הנה הסכמתנו הסכמת העברים כלם, כי משה רבינו הגיע אליו, כי לא קדם לפניו ולא לאחריו איש עם תכלית שלמות כל כחות הנפש כמוהו, כי אריסטו, ואם היה לו תכלית שלמות נפש העיונית, כמו שהסכימו עליו כל החכמים, אבל כלם יודו, שלא היה לו שלמות הנפש הנבואית, ודי לנו בזה אחר שהכל מודים שמשה רבנו כמוהו לא נהיה בכלל, ומדעתי עם אמרו: מאיש ואדם בסתם, שכונתו על תכלית שלמות זאת הברייה, הנה אחר שהוסכם, שמשה היה תכלית השלמות זאת הברייה, אם כן כאלו רומז בזה אל משה רבנו, והיה זה, כאלו אמר: כי בער אנכי ממשה. (ג) וטעם ודעת קדושים אדע – ולא דעת קדושים אדע, כי מלת לא הקודמת, תשרת לכל, ואין בזה חסרון כלל וחלילה: וטעם קדושים, הם הנביאים והמלאכים כטעם: יודע דעת עליון (במדבר כ״ד:ט״ז), והנה באמת הוא למד חכמה וחכמות, אבל אמר: שלא למד מהחכמה על תכליתה. (ד) מי עלה שמים וירד וג׳ – הנה זה עד נאמן על מה שאמרנו כי אמרו: מאיש כאלו אמר ממשה, ולכן יזכור עתה פעולותיו ונפלאותיו שלא יוכל שלמה ולא זולתו לחַקותם, וכבר הארכנו על זה בפתיחת ספר הסוד יעויין שמה, כי כל עצמי וחפצי בקצור, אבל העולה מזה, כי זכר ארבע יסודות כסדרן, כי שמים בכאן, טעמו כדור האש, והנה מבואר כי משה עשה בארבעתם כחפצו פעלות נמנעות לכל חכם, כמו שמבואר במדות ובזולתם, לכן סמך לזה. (ה) כל אמרת אלוה צרופה – כי זה הענין כתוב בתורת משה, ובפרט בספוריו שהם מסוג האמרה, או האומר הגוזר, אי זה שתרצה אמור. (ו) אל תוסף על דבריו – הזהיר על ההוספה, כי הוא חולי נאמן, לא יראה אצל העושה שהוא מזיק, אבל מטיב ומַשלים כמו שידוע. (ז) שוא ודבר כזב – אמר שנים, להורותם, הראשון הוא הבטל הנמנע, והשני^א הוא הכזב האפשרי. וגם השני ראוי שירוחק. (ט) ותפשתי שם אלהי – כי ישבע שלא גנב, כטעם: אלה ישמע ולא יגיד (משלי כ״ט:כ״ד). (י) אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמת – כבר הודעתיך בספר הסוד אחד מהסודות החתומים אשר בכל המקרא, הוא לעיין אם הקודם בסדר הוא הקודם בסבה, ואם הסבה יהיה ממה שבעצם, או ממה שבמקרה, וזה אחד מהענינים, שלא שמעתי קדמני אדם בו, כי אמת דקדקו רבותינו, ואבן עזרא וזולתו, לדעת אם הקודם בסדר הוא קודם בזמן, עד שאמרו: אין מוקדם ומאוחר בתורה, ואולם על מין הקודם בסבה, לא קדמני אדם שראיתי פירושו, שת לבו גם לזאת,⁠² עם שזה הוא ענין דק, יותרו בו כמה ספקות, ויתגלו בו כמה סודות עמוקות, ולכן אומר אני בזה כי אמרו: יקללך ואשמת אין הקודם בסדר קודם בסבה, כי אין הקללה בזה מחייבית האשם, אבל הם שני ענינים נבדלים, כאלו אמר: הנה יקרוך שתים רעות, האחת שהוא יקללך, והאחרת שתוריש לנפשך אשם ועון אשר חטא, כי לאיש שלא גמלך רעה והוא העבד, אתה תעשה לו רעה, ואמנם ענין הקללה, כבר גלינו זה בספרינו הקודמים, כי אין בה טעם, רק לפי המקבלים מצד פעל המדַמה יעויין במקומותיו, והנה בא זה הפסוק והאזהרה בכאן, אחר: פן אורש וגנבתי (משלי ל׳:ט׳), כי העני הדל בתכלית ואין לו צד לחזור, יתן נפשו על כל פנים על הגנבה, או להשיג תועלת מה, פת לחם או פרוטה באיזה דבר שיוכל, וזכר ענין אחד למשל: והוא, הלשנת העבד, וזה כי ידוע שהעבד הוא האיש היותר שפל שיהיה, ואין לו פחד שישיב לו גמול רע, הנה יתן אל לבו להלשינו אל אדוניו העשיר, כדי שיתן לו האדון פת לחם או פרוטה, כי יראה לו אהבה וחבה, וזה כי ילשינהו אם בשדבר בגנותו, וגלה סודיו, אם שגנב משלו אם שהתעצל במלאכתו וזולת זה, ואין בם דבר אמת, ואף על פי שיחיה מה לו ולו, ובכלל זה אשם וחסרון גדול בנפש, ויותר בעבד שהוא חשוב כמת, וגם יעלה בידו מזה דבר שירע בעיניו, והוא כי העבד יקללנו תמיד, כי אדוניו הכהו ויכנו על זה הכות ופצוע, לכן המשיך דברו בספור גנאי בני הזמן במדות המגונות ובחסרונות הנפש, וסיים: לאכול עניים מארץ ואביונים מאדם (משלי ל׳:י״ד), כי כאשר יתרוששו ואין להם מה יאכלו, הנה ילכו לאכול העניים והאביונים, והעבדים הם בתכלית זה. (יא) וטעם דור – קריאה. כמו: הדור אתם ראו (ירמיהו ב׳:ל״א), וזה דרך התאוננות והצטערות שהיה שלמה מצטער על חסרון הדור הרע, כאלו אמר: מה מאד רעים וקשים בני הזמן גם בעשר גם ברש, כי העשירים יתגאו ורמו עיניהם וינשאו, וכי תמוט ידם יאכלו העניים והאביונים, על כן שאלתי כנגד כל העולם, כי לא יותן לאיש: רֵש ועושר רק לחם חק (משלי ל׳:ח׳). ואמר החכם: בן אדם, בחרת מן העולם מה שהוא בָלה, ומנעימותיו מה שהוא כָלה, תקבץ לנפשך בחייך העונות, ולבני ביתך הממונות, ובמותך תשא עונותיך עמך, ותניח ממונך לבני ביתך. (טו) לעלוקה שתי בנות – היא החיה הקטנה הרצה במים, השואבת הדם, וזה כאלו אמר: הנה ענין אלו הדברים כענין העלוקה שכל זמנה בתאוה, ולא תשבע, וזה כענין: לך אל נמלה עצל (משלי ו׳:ו׳).
וטעם שתי בנות הב הב בכפל לחזוק, ואחר ששנים הוא מספר רב בשנים, כמו בשלשה וארבעה: לא יאמרו, הון.
הון – הוא שם משותף כולל כל ריבוי מופלג, כאלו אמר: לא אמרו, רב, וטעם שלש ואחר ארבע, דרך צחות ומליצה שיר בהסכמת העברי. (יז) עין תלעג לאב – כבר הרגיל שלמה לומר: מוסר אב, ותורת אם, כי הם הראשים והראשונים במוסר הבן, והוא הדין למי שיהיה, אבל זכר המין האחד למשל לכל כי כן ראוי, והנה זכר דברים טבעיים שהם בתאוה תמיד, ואומרים תמיד: הב הב (משלי ל׳:ט״ו), וסיים דבריו: עין תלעג לאב, להודיענו כי הוא זוכר אלו הענינים, להוכיחנו, שלא נהיה בענינים הבחיריים מתכונת אלו, כמו שקדם לו בזה: דור חרבות שניו (משלי ל׳:י״ד), כאלו אמר: זה תכונת העלוקה ויתר הענינים הטבעיים שהם גשמים אם בלתי נפש כלל, אם בלתי נפש מדברת, וחלית והיית כאחד³ מהם, ואין ראוי זה לבעלי הנפש המדברת, ולכן אחר גנותו הדור שחרבות שניו, שזה הוא: שעינו לא תשבע עושר⁴ ונפשו לא תמלא, כמו שקדם לו: שאול ואבדון^ב לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (משלי כ״ז:כ׳), יאמר: כן אתם כמו העלוקה ויתר הגשמים הפחותים במדרגה, לכן עין תלעג לאב, למוסרי החכמים, יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר, וזה דרך צחות מליצה לקלל העין, כמו שאמר זולתו: ארור האיש (שמואל א י״ד:כ״ח). (יח) שלשה המה נפלאו ממני וג׳ – זה ענין אחר, והוא שרצה לזכור איך ענין הניאוף דבר נעלם, וכי לא יוכר אם עבר איש באשה, אך זכר שלשה ענינים תחלה למשל, כטעם: לך אל נמלה (משלי ו׳:ו׳), והדומה לו. (כא) תחת שלש ותחת ארבע – כל אלה להכרח ולכונה עצמית ואם העיקר הוא האחרון, וכן ארבעה המה קטני ארץ וג׳ (משלי ל׳:כ״ד). והם נזכרם למען נקח מוסר להתחכם מהם, כטעם, לך אל נמלה (משלי ו׳:ו׳), וכן בזה, האחרון הוא העיקר. (כט) שלשה אלה מטיבי צעד וארבעה וג׳ – הנה תכלית זה הוא הרביעי, והוא המלך בבני אדם, רק שזכר למשל לו שלשה מיני שאר בעלי חיים, שהם ראשים ועניים, וטעם ומלך אלקום עמו (משלי ל׳:ל״א), מלך עז שאין זולתו קם עמו, או לפניו, כטעם: ומשנאיו מן יקומון (דברים ל״ג:י״א). לא יתיצב איש לפניך (יהושע א׳:ה׳) כאלו אמר: ודומה לאלו המלך בבני אדם, שאין איש קם לפניו, והוא עקר המטיבי צעד ולכת, כלומר ילך ויעשה מה שלבו חפץ ומי יאמר לו מה תעשה,⁠⁵ וזה על דרך משל כנבוכדנצר במינו, וכמו שלמה במינו. (לב) אם נבלת בהתנשא וג׳ – זה תכלית כונת זה הענין, כי הפלוג בתאר המלך שהוא איש עז וקשה, חמת המלך מלאכי מות (משלי ט״ז:י״ד), לכן ראוי להתנהג תחת ממשלתו לפניו ושלא בפניו, בכניעה ובשפלות ולשתוק מלדבר עליו, גם לא לדבר כלל לפניו רק באימה וביראה ופחד, כי אולי יכעס ויצוה להמיתו פתע פתאום, והנה אמרו: אם נבלת, הוא הקש תנאי והנמשך מזה הוא אמרו: בהתנשא, וכן: אם זמות הוא גזרה תנאית, והנמשך לה: יד לפה, והטעם אם נבלת יהיה בהתנשא, כלומר כשתתנשא לפניו או שלא בפניו בענין מה, ואם זמות, כלומר שחשבת דרכך בלבבך, יהיה ידך לפה, והעולה מזה כאלו הוכיחו, אם תרצה להתנבל ולהשחת, תתנהג עם המלך בהתנשאות, כי הוא ישפילך עד ארץ, עד שישחיתך, ואמנם אם תחשוב עניניך בטוב המחשבה והמזמה, אז תשים יד לפה ותשתוק ותדום ותכנע כאלו אינך בעולם, ולכן זכר מינים רבים למשל, והאחרון הוא על המכון, רצוני אמרו: (לא) ומיץ אפים יוציא ריב – וטעם אפים – השאלה, כי אינו החוטם, כאשר הוא באמרו: ומיץ אף (משלי ל׳:ל״ג), רק מטעם: ארך אפים (משלי ט״ז:ל״ב), כלומר מיץ הכעס.
וטעם יוציא ריב – לכן יריב עמך המלך המושל וישחיתך, על כן צויתיך לעמוד בכניעה תחתיו. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ השוו לשון הפסוק בשמואל ב כ״ג:ב׳.

² השוו ללשון הפסוק בשמות ז׳:כ״ג.

³ השוו ללשון הפסוק בשופטים ט״ז:ז׳,י״א.

⁴ השוו ללשון הפסוק בקהלת ד׳:ח׳.

⁵ השוו ללשון הפסוק בקהלת ח׳:ד׳.

^א יש כאן חסרון במהדורת לאסט.

^ב כן בכ״י מינכן 265 וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״ואבדה״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון